
בום באפ
בום באפ יושב על 85–95 BPM עם תופים בסווינג בהובלת סמפלים, ורווח מכוון בין המכות כדי שלמילים יהיה איפה לנחות.
תופים ובס קודם, כל השאר משרת את הפוקט.
בקיצור
בהיפ הופ סקשן הקצב הוא ההלחנה. הקיק והסנר מגדירים את הפוקט, הבס ננעל על הקיק, וכל השאר מסודר סביב השארת מקום לקול. אפילו אינסטרומנטלים יורשים את הצורה הזו, ולכן מיטות היפ הופ נוטות להשאיר את המידריינג׳ ריק במכוון. תת־ז׳אנר הוא לרוב החלטת תופים: בום באפ משתמש בבאקביט קשיח בתחושת סמפלים סביב 85–95 BPM; טראפ משתמש בטריולות היי-האט שמקפצות וב-808 ארוכים שגולשים בין תווים במקום להכות מחדש; דריל משתמש ב-808 גולשים וטונאליות כהה יותר. שם הטיפול בתופים יקדם אותך יותר מאשר שם התקופה. סווינג חשוב — היפ הופ ממוקם-על-גריד לחלוטין נשמע נוקשה, ובקשה לדחיפה או משיכה קלה היא לרוב ההבדל בין ביט שזז לביט שרק מתנגן.
הסקשן הריתמי הוא ההלחנה, והמידריינג' ריק בכוונה כי לשם נכנס הקול. תת-ז'אנר הוא החלטת תופים יותר מאשר תקופה: boom bap הוא בק־ביט מסומפל קשוח ב-85–95, trap זה טריולות היי-האט וסליידים ארוכים של 808 ב-130–150 שמרגיש חצי-זמן, drill משתמש ב-808ים מחליקים ובטונליות כהה יותר. תבקש סווינג קל — היפ-הופ מכוּון-מושלם נשמע כמו דמו.
הדרכים המדויקות שבהן פרומפט בז'אנר הזה מוציא משהו גנרי.
לקרוא לתקופה במקום לתאר את האופי של התופים
להשאיר את המידריינג' מלא כשאתה מתכוון לראפ עליו
שיוצר כיס נוקשה ומכאני
לבקש טראפ ב-140 בלי לציין חצי-זמן




בתוך הז'אנר
תת־ז'אנרים הם לרוב החלטות של סקשן קצב, לא תקופות.

בום באפ יושב על 85–95 BPM עם תופים בסווינג בהובלת סמפלים, ורווח מכוון בין המכות כדי שלמילים יהיה איפה לנחות.

טראפ רץ על 130–150 BPM בחצי-זמן, בנוי על היי-האטים מתגלגלים ו-808 שגולשים בין תווים במקום להכות מחדש.

דריל יושב סביב 140 עם 808 מחליקים והיי-האטים אוף-גריד, והאיום שלו מגיע מדלילות ולא מצפיפות.
מי משתמש בזה

ביטים ב-BPM מוצהר לכתוב עליהם ברים, בלי לחכות למפיק או לנקות זכויות על סמפל.

אינסטרומנטלים עם מידריינג׳ פתוח, כדי שקול יישב עליהם נקי.

עיבוד פתיחה לבנייה מחדש עם התופים ובחירות הסמפלים שלך.

לופים פאנצ׳יים שתופסים כבר בתיבה הראשונה וחוזרים נקי מתחת לווידאו ורטיקלי.
אינסטרומנטל boom bap, 90 BPM, דו מינור. תופים מסומפלים קשים עם סווינג עדין, לופ פסנתר ג'אז מאובק, קונטרבס, רעש ויניל. המידריינג' נשאר פתוח לווקאל. אינסטרומנטל.
קשור
עוד ז'אנרים
שניים־עשר ז'אנרים, לכל אחד מפת טמפו, רשימת כלים ופרומפט שכבר עובד.
זה אשכול השמות העמוס ביותר באתר: hip hop beat maker, rap beat maker, trap beat maker, drill beat maker, ai beat generator, boom bap maker. כולם רוצים אינסטרומנטל עם תופים, בס והוק שאפשר לראפ עליו. מילות תת-הז'אנר הן בעצם הוראות טמפו בתחפושת — boom bap בין 85 ל-95 BPM, trap בין 130 ל-150 שמרגיש חצי-זמן, drill סביב 140 עם 808ים מחליקים. עמוד ה-AI beat maker הייעודי מכסה את כל האשכול לעומק.
המבצע
בום באפ יושב על 85–95 BPM, טראפ על 130–150 בחצי-זמן, ודריל קרוב ל-140. לציין תת-ז׳אנר בלי טמפו משאיר את המודל לנחש.
ציין את הטמפו, האופי של התופים ומקור המלודיה. 'Dusty swung break, filtered soul piano, upright bass, 92 BPM' מייצר boom bap; אותו טמפו עם 808ים וגלגולי היי-האט לא.
טראפ משתמש בהיי-האט מתגלגל ו-808ים שגולשים בין תווים; דריל מרגיש קצת איטי יותר, עם 808ים מחליקים, היי-האט מחוץ לגריד ועיבוד דליל ומאיים יותר.
האיחור. גם התופים וגם הביצוע הווקאלי יושבים מאחורי הביט, והתזמון הזה הוא כל התקופה — יותר מכל בחירת סמפל ספציפית.
בשביל זה רוב האנשים משתמשים בהם. תבקש בלי מלודיית ליד בתחום הווקאלי כדי ששום דבר לא יתחרה בקול שלך במידריינג'.
לא. שום דבר לא נלקח מהקלטה קיימת, אז אין סמפל לעשות לו קלירנס — וזאת ההבדלה הפרקטית מלבנות ביט סביב לופ שמצאת.