
האוס
House יושב על 120–128 BPM עם קיק four-on-the-floor, היי־האט off-beat ובייסליין שעונה לקיק במקום להכפיל אותו.
Four-on-the-floor, בנויה סביב הדרופ.
בקיצור
EDM היא מבנית לפני שהיא סונית. הדקדוק של הז'אנר הוא הבנייה והדרופ: שש־עשרה או שלושים ושתיים תיבות של עליית מתח, רגע של כמעט־שקט, ואז הפיי־אוף. תטעה בארכיטקטורה הזו ושום סאונד דיזיין לא יציל את זה. הטמפו למעשה בוחר את תת־הז'אנר — 124 זה האוס, 128 פרוגרסיב, 140 דאבסטפ בחצי־טיים, 174 דרם אנד בייס — אז ציון BPM מתקשר יותר מציון מצב רוח. הפאמפ של הסיידצ'יין, שבו הכול מתכופף מול הקיק, כמעט חובה וכדאי לבקש אותו בשם. לכל רקע לווידאו או סטרים, הדרופ בדרך כלל הבעיה ולא הפיצ'ר; בקש גרוב בלעדיו.
בעצם הטמפו בוחר את תת-הז׳אנר, אז ציון BPM אומר יותר מציון מצב רוח: 124 זה האוס, 128 פרוגרסיב, 140 דאבסטפ בחצי-זמן, 174 דרם אנד בייס. הפאמפ של הסיידצ׳יין — הכל מתכופף מול הקיק — כמעט חובה ושווה לבקש במפורש. אם הטראק יישב מתחת לווידאו או סטרים, הדרופ לרוב הוא נזק ולא יתרון; תבקש גרוב בלי דרופ.
הדרכים המדויקות שבהן פרומפט בז'אנר הזה מוציא משהו גנרי.
משאיר את תת-הז׳אנר ליד המקרה
לכן התוצאה עלולה להישמע סטטית
לבקש דרופ במוזיקה שאמורה לשבת מתחת לקריינות
לבקש אנרגיית “פסטיבל” כשצריך לופ שקט




בתוך הז'אנר
תת־ז'אנרים הם לרוב החלטות של סקשן קצב, לא תקופות.

House יושב על 120–128 BPM עם קיק four-on-the-floor, היי־האט off-beat ובייסליין שעונה לקיק במקום להכפיל אותו.

Techno רץ על 125–140 ומקלף את המלודיה — העניין מגיע מתנועת פילטרים ומהקשה, לא מהוק.

Drum and bass יושב סביב 174 BPM עם תחושת חצי־טיים, ולכן הוא נקרא גם מהיר וגם רגוע בו־זמנית.
מי משתמש בזה

אנרגיה דוחפת ושטוחה בטמפו שמתאים לקאדנס, בלי ברייקדאון באמצע האינטרוול.

טראקים מקוריים ב-BPM ובסולם ידועים, כדי ליפול ישר לתוך מיקס הרמוני בלי צורך באישור זכויות.

אנרגיה ארוכת־טווח שמחזיקה חדר בלי ווקאל שמתחרה במנחה.

בנייה לרפרנס ללמידה תיבה־תיבה לפני שאתה בונה את הדרופ שלך.
פרוגרסיב האוס, 128 BPM, לה מינור. קיק ארבע על הרצפה, פאדים סופרסו עם סיידצ׳יין, בסליין מתגלגל, בילד של 16 תיבות עם סוויפ פילטר לתוך דרופ מלודי. אינסטרומנטל.
קשור
עוד ז'אנרים
שניים־עשר ז'אנרים, לכל אחד מפת טמפו, רשימת כלים ופרומפט שכבר עובד.
את קבוצת ה-EDM מחפשים כ-edm beat maker, כ-house music generator, כ-techno generator, כ-drop maker וכ-ai dj music maker. בפועל כולן בקשות לטמפו ולתופים: האוס ב-120–128 עם היי-האט פתוח באוף-ביט, טכנו ב-125–140 בלי מלודיה, דרם אנד בייס בסביבות 174 מורגש כחצי-זמן. תן את תת-הז׳אנר יחד עם ה-BPM וכולן יחזירו את אותה תוצאה נכונה.
המבצע
האוס בין 120 ל-128, טכנו 125 ל-140, ודרם אנד בייס סביב 174 בתחושת חצי־טיים. תת־הז'אנר הוא החלטת טמפו לפני שהוא כל דבר אחר.
ציין את תת־הז'אנר והטמפו יחד, ואז את הקיק, ההאטים והתנהגות הבייס. 'קיק four-on-the-floor, היי־האט off-beat פתוח, בייס באוקטבות' הוא בריף ריתמי שלם.
האוס מחזיק גרוב ובדרך כלל אלמנט מלודי או ווקאלי; טכנו מקלף את המלודיה ומוצא עניין בתנועת פילטרים ובפרקשן.
בד״כ כי העיבוד בונה ומשחרר לעיתים קרובות מדי. אנרגיה שטוחה ומתמשכת בלי ברייקדאון היא מה שמחזיק טראק לאימון או לסט ארוך.
להנמיך את הבס והפאדים בכל פעם שהקיק פוגע — זה מה שנותן להאוס ול-EDM את תחושת ה־pumping. תבקש את זה במפורש; זו החלטת הפקה שמודל בדרך כלל ידלג עליה.
מספיק ארוך למיקס: אינטרו פשוט של 16–32 תיבות לפני שמשהו קורה, וככה גם בסוף. זו בקשה מבנית ששום תואר לא ייצור.